ספרים על המשקל

האם חוק הספרים, "החוק הצרפתי", שהיום היה אמור לידון בכנסת טוב ליהודים?

מצד אחד, מבצעי ה-4 במאה מאוד כיפיים לצרכן. הוא יכול לקנות המון ספרים טובים במחיר מגוחך. מצד שני, מי שקובע אילו ספרים הוא יקנה אלו החנויות ובעלי האינטרסים. הרבה פעמים מתוך ארבעת הספרים שאנחנו קונים, רק שניים-שלושה, במקרה הטוב, אנחנו באמת רוצים לקרוא, השאר זה אילוץ (פתרון אפשרי: לחפש עוד מישהו בחנות שרוצה רק ספר או שניים ולקנות איתו ביחד).

מצד הסופרים באמת יש פה בעיה: הם כמעט לא מרוויחים במבצעים כאלה. מצד שני, הם גם לא מרוויחים גם כשאין מבצעים. התמלוגים של רוב הסופרים בארץ נעים בין 8-12 אחוז על מחיר הנטו של הספר (כלומר החישוב של התמלוגים שלהם מתחיל לאחר ניכוי הרווח של החנות והמפיץ - שהם כ-60-65 אחוז ממחיר הספר).
אמר לי סופר די ידוע: "בינינו, כמה סופרים בארץ מתפרנסים מהספרים שלהם? אני חושב שהרוב יעדיפו שיקראו אותם יותר, מאשר יקבלו עוד כמה שקלים". יוצא מכך שבעצם כל המאמץ החקיקתי הוא כרגע רק עבור עמוס עוז, א.ב יהושע ועוד חמישה סופרים בערך.


הפתרון לדעתי הוא שילוב של החוק הצרפתי עם שינויים נוספים בכל מערך המכירה של ספרים בארץ:
1. יש לקבוע שמחירו של ספר חדש לא יעלה על 65 ש"ח (שווה ערך לכ-15-17 דולר).
2. על ספר חדש לא תינתן הנחה בשנתיים הראשונות.
3. ההנחה המירבית על ספר כלשהו לא תעלה על 30 אחוז, למעט בשבוע הספר.