לא חצי ולא חינם

השבוע ביקרתי בסניף 'חצי חינם' שנפתח לא מזמן ב'אם המושבות' בפ"ת. רציתי לראות האם הוא זול כפי שחשבתי, וכן מה המצב ליד הקופות - תורים ארוכים או נסבלים.

ולתוצאות:

אכזבה בגזרת המחירים:  לא מעט מחירים שבחנתי היו יקרים ממחירים ברשתות אחרות. לדוגמא: תרכיז ויטמינצ'יק 2 ליטר 22 ש"ח (מול 20), סימילאק 90 ש"ח (מול  85), שמן קנולה 9.5 (מול 9) חיתולי האגיס במבצע 50 (מול 45 במבצע)
היו גם מחירים זולים יותר, למשל פסטה אוסם מסולסל 6 ש"ח (מול 6.70) פילה אמנון 40 (מול 50), והיו גם מחירים דומים לרשתות אחרות, למשל בגזרת סלטי החומוס.


אכזבה בגזרת הנוחות: המעברים בין המדפים היו צרים יחסית ושתי עגלות התקשו להתקדם במקביל. גם המעברים הרוחביים בין השורות נחסמו עם כל מיני שולחנות עם מוצרים ולא הקלו על התנועה בסניף. המקום עוצב בצורה נאה אך היה דחוס באנשים (למרות שזה היה יום ראשון בערב) מה שהפריע לחווית הקניה.


ציון טוב בגזרת הקופות: למרות שהיה לפניי מישהו התור היה מהיר יחסית, ואישה שארזה את המוצרים בסוף המסוע עזרה לכך העסק להתקדם קצת יותר מהר.




חניה: הכניסה לחניה הייתה איטית מאוד. החניה עצמה היתה די מלאה אבל אפשר היה למצוא פה ושם מקומות לחנות.


סיכום: מי שמחפש מחירים נמוכים או נוחות בקנייה עצמה - זה לא המקום. מי שמחפש תורים קצרים יחסית, כולל קופות מהירות של עד 10 מוצרים וכן עזרה באריזה ימצא שם את מבוקשו.


ציון כולל: 65. ובמילים: לא מקום שאחזור אליו.

זה דבש?

אתמול הסתכלתי במרכיבים של עוגת דבש של חברת אסם, שעוד נותרה לנו אחרי ראש השנה.

נחשו כמה אחוזי דבש היו שם?


2.5%

ובמילים: שניים וחצי אחוז.

אז למה היא נקראת עוגת דבש? שאלה טובה.

עליות המחירים - בגלל כל אחד מאיתנו

השבוע נכנסתי עם מכונית מיניוואן למכון לשטיפת רכב. על השלט היה כתוב 28 שקל לשטיפה חיצונית. מחיר שהוא גבוה בפני עצמו, אבל שיהיה, אמרתי. הושטתי שטר של 50 ש"ח וקיבלתי חזרה  15 שקל בלבד. שאלתי את העובד שם, שאולי היה בעל המקום: מגיע לי חזרה 22 ש"ח, לא?
"זה אוטו גדול", הוא השיב.
"אז מה?" אמרתי.
אם אפשר לקחת יותר, אז לוקחים", הוא ענה בחצי חיוך.
"אבל למה?" שאלתי.
"כל המכוניות של 7 מקומות נחשבות לרכב מסחרי, ולכן משלמות יותר".
"למה?" הקשיתי שוב, "מוציאים עליהן יותר מים בשטיפה?"
האיש התחיל לגמגם, ואז אמר: "כן, יש שם עין מיוחדת שבודקת מה גודל המכונית, ואז מוציאה יותר מים ויותר סבון על האוטו שלך".
 התבוננתי בו. רציתי לראות אם הוא עצמו מאמין למה שהוא אמר הרגע. 
נכנסתי פנימה. פרייאר.

מחירי שטיפת המכוניות הם רק משל: האחראים לעליות המחירים הם אנשים, כל מיני אנשים. הם האחראים על עליית מחירי שטיפת המכוניות, הם האחראים על עליית מחירי דמי השכירות של הדירות,  והם האחראים בין היתר גם על עליית מחירי הקוטג', הגבינה והפסטה.
אין לנו לבוא בטענות אלא אל עצמנו בלבד. מי שגורם לעליית מחירים הוא כל אחד ואחד. אחרי שבדברים האלו תהיה יותר הגינות, אולי נוכל לבוא בטענות לחברות הגדולות ולממשלה.

ספרים ב-20

נכון, עוד חודש אמור לצאת שוב לדרך מבצע 4 ב-100 של רשת צומת ספרים, אבל בחודש שעבר התחיל מבצע, שנמשך גם החודש, של ספרים ב-20 שקל בלבד. לא חייבים לקנות בסכום כלשהו.

צריך לומר: המבחר בחנויות עצמן די קטן, לכן חייבים קודם לחפש באתר שלהם , ואחר כך להתקשר לאחד הסניפים הקרובים אליכם ולשאול אם הספר נמצא. אני מצאתי ככה כמה ספרים טובים שחיפשתי.
בין היתר יש שם ספרים של עמוס עוז, של גבריאלה אביגור-רותם, ספרי ילדים וגם ספרים על אמנות.

פרס הפרסומות

את הפרס פרסומת הרדיו הבלתי נסבלת לשנה (שנתיים) אחרונות אני מחלק בלי שום בעיה לפרסומת של חנויות הנוחות של 'מנטה'. כל כך מציק שפשוט כבר אי אפשר לשמוע. להחליף מיידית משרד פרסום.


לעומת זאת, פרס הפרסומת המצטיינת לרדיו הולך בלי שום ספק ל'ג'רוזלם פוסט'.

מאיפה החולצה

לפני החגים נכנסתי לרכוש חולצה חדשה בחנות בעיר. בחלון הראווה היו חולצות ב-70 שקל, וחולצות אחרות דומות ב-120 שקל. שאלתי את המוכרת מה ההבדל, והיא אמרה לי שהחולצות הזולות מגיעות מסין והאיכות שלהן פחות טובה. היקרות מגיעות מטורקיה. ואני חשבתי שסוחרים כבר לא כל כך מייבאים משם. טעיתי.

צריך פשוט לנסות

לפני כמה חודשים קניתי תיק סקאי שחור לעבודה. שבועיים אחר כך הוא התחיל להראות סימני בלאי ראשונים. חודשים אחר כך, אחד מאבזמי רצועת הכתף התנתק. חצי שנה אחר כך אחד הרוכסנים התקלקל.
זכרתי שהאחריות היא לשישה חודשים בלבד, וכבר עברו בערך שמונה. לכן ניסיתי ללכת קודם לסנדלר כדי שיחליף לי את הרוכסן. הוא אמר שהוא יכול אמנם לעשות את זה, אבל הוא חושש שזה לא ייצא כל כך טוב. על התיקון הוא ביקש 40 ש"ח. היות שתיק חדש עולה כ-120 שקל, ויתרתי על התיקון ושקלתי ברצינות לקנות תיק אחר במקומו.

אבל אז חשבתי למה לא לנסות ללכת לחנות שבה קניתי את התיק ולשאול אם הם מתקנים.
וזה מה שעשיתי. הלכתי, שאלתי, והתשובה הייתה: "כן, בטח".
(איזו הפתעה!) "זה יעלה לי כסף?" ביקשתי לדעת.
"לפני כמה זמן קנית אותו?" שאל המוכר.
"לפני כשמונה חודשים", עניתי.
"זה אמנם כבר לא באחריות" הוא אמר, "אבל נתקן את זה".

השארתי את התיק עם פירוט של כל הבעיות שלו, ואחרי שלושה שבועות קיבלתי אחד חדש.

מסקנות:
א. צריך תמיד לנסות.
ב. בעל החנות לא רק הרוויח אותי כקליינט, אלא את כל החברים שלי שלהם סיפרתי את סיפור המעשה.
ג. כך צריך להיראות שירות לקוחות נורמלי.